מסמך זה

לפני שנתחיל לדבר על ניהול הכונן הקשיח והתקני מדיה אחרים נדבר תחילה על מבנה המדריכים המיוחד של לינוקס.
לינוקס היא מערכת תואמת UNIX, ולכן גם מבנה עץ המדריכים שבה דומה למבנה עץ המדריכים של מערכת יוניקס
(ולמעשה עוקב אחרי תקינה בשם FHS).

מבנה מערכת הקבצים מבוסס על סוג השימוש שיש בכל קובץ. למה זה טוב?

יותר קל לחפש משהו אם יודעים איפה הוא נמצא פחות או יותר, אופציה זו מאפשרת גם את השיתוף של חלקי

קוד וספריות דינמיות למיניהן בין תוכנות שמותקנות כי הן נמצאות במדריכים המוסכמים מראש על כולם.

תרגיל

הגיעו לספריית השורש והציגו את תוכן הספרייה.

מערכת UNIX טיפוסית תכיל את המדריכים הבאות בתוך מדריך השורש (/):

bin - קבצי הרצה חיוניים, המשמשים את כל משתמשי המערכת.
boot - קבצים הנחוצים לשם איתחול המערכת. בין קבצים אלו, יש את ליבת המערכת
dev - אוסף קבצים וירטואליים, המשמשים כממשקים להתקני חומרה
etc - קבצי קונפיגורציה, לכלל המערכת ולרוב התוכנות (שקול ל-registry בחלונות)
home - תיקיות הבית של המשתמשים, המכילות את הקבצים שלהם
lib - סיפריות (DLL-ים) חיוניות ומודולים (מנהלי התקנים) בשביל ליבת המערכת.
mnt - נקודות עגינה (mount) למערכות קבצים זרות (שאינן חלק מעץ התיקיות של לינוקס). עוד על עגינה, בהמשך.
media - נקודת עגינה להתקנים ניתנים להסרה (תקליטור, דיסקט וכו')
opt - קבצים ותוכנות אופציונליים (בד"כ ריק)
proc - מערכת קבצים וירטואלית, המתפקדת כממשק לליבת המערכת ולתהליכים הרצים
root - תיקית הבית של המשתמש root.
sbin - קבצי הרצה חיונים, המשמשים בעיקר את משתמש השורש, וכן נעשה בהם שימוש בתהליך האתחול
tmp - מקום איחסון קבצים זמניים. ניתן לכתיבה על ידי כל המשתמשים במערכת
usr - כל התוכניות והמידע שאינם חיוניים לצורך איתחול המערכת.
var - קבצי מערכת שונים, כדוגמת לוגים, דואר אלקטרוני ועבודות הדפסה בתור.

יש לציין כי כברירת מחדל משתמשים רגילים (שאינם "משתמשי השורש”) אינם יכולים לשנות אף אחד מהקבצים

והמדריכים בתוך המדריכים שצויינו כאן, מלבד שניים: הקבצים שבספריית הבית שלנו והקבצים שבמדריך הtmp.

טיפול במערכות קבצים ועגינה (זמן לסוף השיעור 00:30)

ביוניקס, בניגוד לחלונות - שם כל כונן הוא עץ תיקיות בפני עצמו, יש רק עץ תיקיות אחד, המתחיל ממדריך השורש (/).
מדריך השורש ממופה (או מעוגן - mounted) למחיצה מסוימת בדיסק. מחיצות אחרות עשויות להיות מעוגנות בתור
כל מדריך קיים במערכת הקבצים.

עגינה עשויה לשמש בכדי לפרוס את תיקיות המערכת לדיסקים שונים, או בשביל לגשת למערכות קבצים זרות

(חלונות, דיסקט, תקליטור ואפילו רשתות שיתוף קבצים). מערכות קבצים זרות בד"כ עגונות תחת

mnt/ או media/.

מקומות העגינה הרגילים של המדריכים מוגדרים בקובץ בשם etc/fstab/ (קיצור ל- file-system table).

תרגיל:

cat /etc/fstab

תוכלו להשתמש בהשלמה האוטומטית. במקרה הזה, פקודת הcat תציג למסך את תוכן הקובץ fstab שבמדריך etc.
אפשר לסנן את תוצאות הפקודה cat באמצעות פקודות הסינון, ולהציג בעזרתה כל קובץ טקסט פשוט כרצוננו, אבל בחזרה לענייננו...
העמודה הראשונה היא ההתקן (או המחיצה) אותה אנו מעונינים לעגון, או none בשביל מערכות קבצים מיוחדות.

dev/hda/

הוא הכונן הקשיח הראשון, והמספר הוא מספר המחיצה. בכדי לברר את רשימת המחיצות שבכונן מסוים, ניתן להשתמש בפקודה

fdisk -l.

בכדי לערוך את המחיצות, מומלץ להשתמש ב-parted. שימו לב: עריכת מחיצות היא פעולה מסוכנת, שעלולה להביא

לאובדן כל המידע שעל המחשב. יש לבצע פעולות אלו בזהירות מרובה.

העמודה השניה (mountpoint) היא התיקייה אליה אנו מעוניינים לעגון את המחיצה, כלומר היא נקודת ההתחלה של מערכת הקבצים
המאוחסנת במחיצה העגונה בתוך מערכת הקבצים של כלל המערכת. swap היא נקודת עגינה וירטואלית, שמשמשת לצורך זיכרון וירטואלי.
העמודה השלישית מתארת את סוג מערכת הקבצים, או auto שמנחה את המערכת לנסות לזהות בעצמה את סוג מערכת הקבצים.
העמודה הרביעית מכילה פרמטרים לעגינה. למידע נוסף על תוכן עמודה זאת והעמודות הבאות ראו את דפי המדריך עבור mount.

עגינה ידנית של התקני איחסון (זמן לסוף השיעור 00:15)

בלינוקס, ניתן לשנות את עגינת מערכות הקבצים בזמן ריצה. יכולת זאת שימושית לצורך עגינת התקני אחסון
ניתנים להסרה כגון תקליטורים ודיסקטים. שימו לב כי עליכם לבטל את עגינת מערכת הקבצים לפני שתוכלו להסיר את המדיה.
אם לא תעשו כך, קיים סיכון לאובדן מידע.
מצב העגינה הנוכחי מאוחסן ב-

etc/mtab/

וב-

proc/mounts/

וניתן לבחון אותו על ידי הרצת mount ללא פרמטרים. הפורמט של הקבצים דומה לפורמט של

etc/fstab/

בשביל לעגון מערכת קבצים המצוינת ב- etc/fstab/ יש להקליד (כמשתמש השורש):

mount mountpoint

בשביל לבטל עגינה, הקלד/י:

umount mountpoint

עגינה של התקני אחסון שאינם מופיעים בfstab מעט יותר מסובכת, אך גם היא מתבצעת עם הפקודה mount (ביצוע ביטול עגינה במקרה זה זהה
לביטול עגינה להתקני אחסון המופיעים בfstab), אך בהרצה של mount יכללו המאפיינים של התקן האחסון המיועד לעגינה,
כמו: סוג מערכת הקבצים, נקודת עגינה ופרמטרים מיוחדים אחרים אם צריך.

הערה

מרבית מנהלי ממשקי המשתמש הגרפיים יעגנו תקליטורים שהוכנסו לכונן התקליטורים והתקני disk on-key באופן אוטומטי, לנוחותכם.

סיכום (זמן לסוף השיעור 00:05)

למדנו היום על המבנה המיוחד של עץ המדריכים של לינוקס שבו כל מדריך משמש ל"קיבוץ גלויות" של קבצים המשמשים למטרות זהות.

עוד למדנו על מערכות קבצים מעוגנות ופקודות הmount וumount.